ת"א 46923-07-19

תקציר

מדובר בתביעת לשון הרע שהגיש עו"ד אייל ננר נגד עו"ד נידאל עוואוודה, לשעבר יו"ר דירקטוריון החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין, לשעבר הוצאת הספרים של הלשכה. התובע תובע פיצויים בסך 750,000 ₪. התובע עבד בחברה הכלכלית בין השנים 2009-2019, מתוכן שלוש שנים כמנכ"ל שלה. הוא יזם ופיתח מספר פרויקטים חדשים, ביניהם פרויקט ברק, מנוע חיפוש משפטי מקוון. בשנת 2019 החליטה החברה לסיים את ההתקשרות עם התובע, ותביעה זו נובעת מהתנהלות הנתבעת שהובילה להחלטה זו. התובע טוען כי הנתבעת השמיצה אותו בשלושה אירועים: הראשון, בישיבת דירקטוריון בפברואר 2019; שנית, בישיבת דירקטוריון שנייה ביולי 2019; ושלישית, בשיחת טלפון במרץ 2019 עם המשקיע העיקרי בפרויקט ברק, מר רון קינן. בית המשפט קבע כי הדברים שאמר הנאשם במהלך ישיבות הדירקטוריון אינם מהווים לשון הרע. מהראיות עולה כי דברי הנתבעת התבססו על ממצאים ממספר בדיקות מקצועיות של פעילות החברה, אשר הוצגו בפני הדירקטוריון. הביקורת הופנתה בעיקר כלפי פעילות החברה ולא התמקדה בתובע באופן אישי. בית המשפט מצא כי הנתבע פעל בסבירות ובתום לב, וכי התבטאויותיו חוסות תחת הוראות חוק איסור לשון הרע הנוגעות להבעת דעה ולחובה לפרסם מידע מסוים. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבע אכן השמיץ את התובע בשיחתו עם מר קינן. דבריו של הנאשם, שכללו מוטיבים ממלחמת העולם השנייה ודימויים אלימים, לא היו נחוצים או מוצדקים. בית המשפט קבע כי אמירות אלה נועדו בעיקרן לפגוע בתובע וחסרות תום לב. באשר לנזקים הנטענים, מצא בית המשפט כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו. שמו הטוב של התובע לא נפגע באופן משמעותי, כפי שעולה מקבלתו לעבודה מחדש בפרויקט ברק ופנייה לשיתופי פעולה אחרים. עוד ציין בית המשפט כי ראיות התובע בדבר ההפסדים הכספיים שנגרמו לו לכאורה אינן מספיקות ומבוססות על ספקולציות. מאחר שהתובע לא הצליח להוכיח את נזקיו, קבע בית המשפט כי לא יוכל לקבל פיצוי במסלול של תביעת לשון הרע רגילה. במקום זאת, פסק השופט לתובע פיצויי לשון הרע בסך 40,000 ₪ ללא הוכחת נזק, בתוספת 9,240 ₪ הוצאות משפט וחלק יחסי מאגרת בית המשפט. כמו כן חויב התובע לשלם לנתבע 25,000 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין, שינוכו מהסכום בו זכה.