ע"ר 43342-02-23

תקציר

פסק דין זה מתייחס לערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לדחות בקשה לביטול עיקול על נכסי המערערים. העיקול ניתן במסגרת תביעה שהגישו המשיבים בדרישה לפיצויים בסך 5 מיליון שקל, ונטען כי העיקול נועד דווקא להבטיח את אפשרות ההשבה. המערערים ביקשו לבטל את צו העיקול בנימוק שתביעה שהגישו המשיבים בבית משפט גאורגי אינה "תביעה מקבילה" כנדרש בהחלטה קודמת, שכן היא אינה כוללת את אותם סעדים, דהיינו השבה, ומבוססת על עובדות שונות. עם זאת, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את הערעור וקבע כי התביעה הגאורגית אכן מקבילה לטענה הישראלית. בית המשפט קבע כי העובדות העומדות בבסיס שתי התביעות זהות ברובן, וכי ההבדל בסעדים אינו משמעותי דיו כדי לשנות סיווג זה, מה גם שהשמטת ההשבה עשויה הייתה להיות מכוונת. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא טעם בטענות המערערים בהתבסס על מגבלות העיקול בהחלטות ביניים קודמות. כתוצאה מכך, צו העיקול יישאר על כנו, והערעור נדחה ללא צורך בתגובת המשיבים.