תמ"ש 54959-05-17

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעת במחלוקת על הלוואה בסך 1,200,000 ₪. התובע, סב, טען כי נתן את ההלוואה לנכדתו כדי לסייע לה לרכוש דירה. הנתבעת טענה כי ההלוואה ניתנה לאביה, שנתן לה אותה במתנה, ולכן היא אינה אחראית להחזר ההלוואה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הראיות, לרבות שיחה מוקלטת בין התובע לנתבע, תומכות בגרסתו של התובע לאירועים. עדותו של הנתבע הייתה בלתי עקבית ומלאת סתירות, בעוד עדותו של התובע נתמכה בעדים נוספים, לרבות אביו של הנתבע. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבע כי ההלוואה אינה תקפה משום שלא נעשתה בכתב, שכן מדובר בהלוואה אישית בין בני משפחה ולא בעסקה מסחרית. משכך, חויב הנתבע לפרוע את ההלוואה, בצירוף ריבית והוצאות, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.