ס"ע 50854-07-11

תקציר

פסק הדין דן בהנחיות ובכללים המסדירים אישור תעודות שקילות לתארים אקדמיים שהתקבלו בחו"ל, בפרט ביחס לתביעה שהגיש עובד מדינה שלמד בסניף המקומי של אוניברסיטה זרה. התובעת במקרה זה למדה בשלוחה של אוניברסיטה לטבית בישראל וביקשה שהתואר שלה יוכר על ידי האגף להערכת תארים אקדמיים ודיפלומות מחו"ל, גוף במשרד החינוך הישראלי שתפקידו להעריך תארים זרים לצורכי תעסוקה בשירות המדינה. תפקיד האגף הוא להעריך את שקילות התארים הזרים לאלה המוענקים על ידי מוסדות ישראליים מוכרים, על בסיס עקרון השוויון, תוך הקפדה על עמידה הוגנת בדרישות התואר. פסק הדין מפרט את התנאים לאישור תעודות שקילות, הכוללים הכרה במוסד והצגת מסמכים המאמתים את עמידתו של הפרט בדרישות המוסד. בנסיבות מיוחדות עשויות להיערך שיטות בחינה נוספות, כגון ראיונות, כדי להעריך את הלגיטימיות והאותנטיות של התואר. בית המשפט מדגיש את סבירותם של הליכים אלה ואת סמכותה של המדינה לנהולם, במיוחד כאשר קיים חשד לפעילות מרמה. במקרה הנוכחי, בקשתה של התובעת לתעודת שקילות נדחתה בשל תפקודה הלקוי בשני ראיונות. פסק הדין מציין את חוסר הידע של התובעת בנושאים שלטענתה למדה, דבר המצביע על היעדר מעורבות אקדמית אמיתית. בנוסף, הבנתה המוגבלת את עבודת הגמר שלה העלתה ספקות לגבי מעורבותה בפועל בכתיבתה. בית המשפט מגיע למסקנה כי החלטת האגף לשלול מהתובע תעודת שקילות הייתה סבירה, בהתחשב בראיות שהוצגו במהלך הראיונות. טענות התובעת, לרבות הסתמכות על חוזרים ואחריות רשויות חינוך אחרות, נדחו אף הן מחוסר ראיות או רלוונטיות. משכך, נדחתה התביעה להכרה בתואר הזר, והתובע חויב בהוצאות הנתבעת.