ע"א 1850/96

תקציר

הארגון ערער על החלטת רשם בית המשפט, שסירב לדחות את תביעתה של שמשון על הסף והתיר לה לתקן את כתב התביעה. הערעור נדחה. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לחוזה, שלטענת העמותה הוא חוזה ביטוח חיים, ואילו שמשון טוען כי מדובר בהסכם מסגרת. הארגון ביקש לדחות את תביעתו של שמשון, בטענה כי הוא רשאי על פי חוק לבטל את החוזה בהתראה של חמישה עשר יום בלבד, ועשה זאת כדין. שמשון, לעומת זאת, טען כי החוזה אינו חוזה ביטוח, ולכן תנאי הביטול אינם חלים. עוד טענה כי גם אם בית המשפט יקבע כי מדובר בחוזה ביטוח, הביטול אינו תקף משום שלא בתום לב – הסכום בסיכון אינו אפסי, כפי שטענה העמותה, ולכן יש לאכוף את החוזה או לחילופין לקבל שמשון פיצוי בגין אובדן הכנסות למשך שנה. בית המשפט מצא כי קיים לכאורה יסוד לטענתו של שמשון כי החוזה אינו חוזה ביטוח, וטיבו מחייב פרשנות תוך בחינת נסיבות כריתתו. בנוסף, התעוררו שאלות עובדתיות בדבר התעניינות הלקוחות בחוזה, מועד הביטול ואופן הביטול שיש לברר באמצעות בחינת כוונת הצדדים. לפיכך, החלטת הרשם שלא לדחות את התביעה על הסף הייתה מוצדקת. באשר לתיקון כתב התביעה, הסכים בית המשפט עם החלטת הרשם, וקבע כי הבקשות הוגשו במועד, וכי התנהגותו של שמשון אינה מצדיקה את דחיית התיקון. הטענות החדשות נבעו ממערכת היחסים החוזית ומפרשנות החוזה – שכבר הייתה שנויה במחלוקת – ועל כן הן נוספו כראוי לתביעה הקיימת. טענת הארגון כי התיקון מוסיף עילות תביעה חדשות לא הייתה משכנעת, והבקשות נענו בהתאם. הארגון חויב לשלם את הוצאותיו של שמשון ואת שכר טרחת עורך הדין.