ע"א 7699/00

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון נסוב סביב סכסוך מכרזי שבו תמגאש, לאחר שהפסידה לקבוצת רם במכרז, ערערה על ההחלטה. בית המשפט בחן את יכולתם של מציעים שלא הצליחו לערער על תוצאות המכרז, ובמיוחד התמקד בהחזרת כתב ערבות. הובהרו שתי רמות עיקריות של התמודדות במכרז: אתגרים כלליים המערערים על תקינות התהליך, ואתגרים אישיים המבקשים להעניק את המכרז למתמודד. באופן מסורתי, רק מי שיכול היה לזכות היה בעל מעמד להתמודד במכרזים, אך ההרחבות האחרונות בדיני המכרזים מאפשרות גם למי שאינו כשיר לדרוש טוהר מידות פרוצדורליות. במקרה דנן, דחה תחילה בית משפט קמא את תביעתה של תמגאש בנימוק כי בהשבת הערבות הם ויתרו על זכותם לערער על תוצאת המכרז. עם זאת, בית המשפט העליון זיהה שתי שאלות משפטיות עיקריות: האם תמגאש עדיין יכולה להטיל ספק בזכייתה של קבוצת רם, והאם תמגעש יכולה לטעון שהיא הזוכה החוקית. בדעת הרוב נקבע כי בהשבת הערבות ויתרה תמגאש על זכותה לתבוע את הזכייה במכרז באופן אישי, אך שמרה לעצמה את הזכות לערער על חוקיות ההחלטה. הדעות חלוקות בשאלה האם החזרת הערבות משמעה מטבעה נסיגה מהליך המכרז וההשלכות של פעולות אלה על עקרונות ההגינות והשוויון. בעוד שהרוב קבע כי תמגאש לא תוכל לטעון לזכייה במכרז לאחר החזרת הערבות, הם עדיין יוכלו לערער על חוקיות ההצעה הזוכה. דעת המיעוט, לעומת זאת, טענה כי על תמגעש לשמור לעצמה את הזכות לבקש הן את ביטול הצעתה של הזוכה והן לטעון שהיא הזוכה אם יוכחו פגמים פרוצדורליים. בית המשפט הדגיש את ההגינות בהליכי המכרז, והצביע על כך שיש להתחשב באופן שווה בזכויות כל המשתתפים, תוך הבטחת הזדמנות אמיתית לערער על החלטות ללא נטל מיותר. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי כדי שיעסוק בסוגיות אלה במסגרת הבהרה זו.