בש"א 5685/07

תקציר

בפסק דין זה נותן בית המשפט צו ארעי האוסר על הבנק המשיב לממש את זכויות המבקשים בשתי דירות מגורים בירושלים. המבקשים, שהם בני זוג העוסקים בסחר במזון, נטלו הלוואות ממחלקת המשכנתאות של הבנק לצורך השקעה בפרויקט תיירותי. הדירות שועבדו כבטוחה להחזר הלוואות אלה. עם זאת, הפרויקט נכשל, והמבקשים לא הצליחו להחזיר את ההלוואות. המבקשים טענו כי היה הסכם בין הצדדים כי ההלוואה תוחזר על ידי חברת התיירות ולא על ידם באופן אישי. הם ביקשו צו מניעה זמני לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל של הבנק בדירות עד למתן פסק דין בתיק. בבואו לדון בבקשה קיבל בית המשפט את עמדת הבנק לפיה יש להבחין בין ההלוואות האישיות של המבקשים לבין המימון שניתן לחברה. בית המשפט מצא כי המבקשים הוכיחו לכאורה כי קיימת הבנה או הסכמה כי ההלוואות יוחזרו על ידי החברה. גרסת המבקשים לאירועים לא עורערה על ידי הבנק, וטענתם נתמכה בראיות, לרבות פירעון חלק מסכומי ההלוואה מכספי החברה. יתר על כן, מאזן הנוחות נטה לטובת המבקשים, שכן ניתן היה לפצות כספית את נזקי הבנק, בעוד המבקשים עמדו בפני פינוי מנכסי המגורים שלהם. לפיכך נעתר בית המשפט לצו הביניים, המחייב את המבקשים להעמיד ערבות בסך 50 אלף שקל וקובע לוח זמנים להליכי ביניים ולמשפט. הוצאות הבקשה נפסקו גם למבקשים.