ת"א 27867-06-18

תקציר

פקודת הראיות מפרטת את קבילות פסקי הדין במשפט פלילי כראיה לכאורה במשפטים אזרחיים, ואת התנאים שבהם ניתן לסתור אותם. הפקודה נועדה למנוע החלטות סותרות והתדיינות משפטית כפולה. התובעים, שהורשעו בביצוע עבודות בנייה ללא היתר, ביקשו להציג ראיות לסתור את פסק הדין הפלילי במשפט אזרחי. בית המשפט בחן כל דרישה להבאת ראיות כנגד ממצאי המשפט הפלילי, ומצא כי העניינים כבר הוכרעו לאחר דיונים רבים, ופסקי דין מפורטים ומנומקים. התובעים גם לא הצליחו להצדיק את הימנעותם מלהציג את הראיות במהלך ההליך הפלילי. בית המשפט קבע כי מתן אפשרות לתובעים לסתור את הממצאים שנקבעו נוגד את כוונת הפקודה, מה גם שאין בכך כדי למנוע עיוות דין. התובעים הורשו להציג ראיות לשתי טענות שלא נפתרו, בעוד שאר בקשותיהם נדחו. התובעים חויבו לשלם את הוצאות הנתבעים בגין הגשת הבקשה. לתובעים ניתנה שהות להודיע על צעדיהם הבאים בנוגע להמשך התביעה, בהתחשב בעילות המוגבלות שנותרו להכרעה, ובראיות שבכוונתם להגיש.