בג"צ 10243/03

תקציר

העותר ביקש מבית המשפט להורות על העמדה לדין פלילי והליך משמעתי נגד משה מזרחי, ראש היחידה הארצית לחקירת פשעים חמורים ובינלאומיים במשטרת ישראל, בשל חלקו במה שנודע כפרשת האזנות הסתר. מזרחי הואשם בכך שלא ציית לצווי האזנת סתר שהוציא בית המשפט, מה שהביא לתמלול שיחות שאינן קשורות לחקירות המתנהלות. העותר טען כי מעשיו של מזרחי מהווים עבירות פליליות ומשמעתיות וביקש מבית המשפט להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמידו לדין. בית המשפט סירב להתערב, וקבע כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה סבירה. ההחלטה שלא להעמיד את מזרחי לדין פלילי התבססה על היעדר ראיות מספיקות לכך שהיה מודע למגבלות של צווי האזנת הסתר. באשר להעמדה לדין משמעתי, קיבל בית הדין את הסברו של היועץ המשפטי לממשלה כי שיקולים לא ראייתיים, כגון היעדר נהלים ברורים וההשלכות המיוחדות של חקירת קצין משטרה בכיר, השפיעו על החלטתו. פסק הדין הדגיש את חשיבות ההקפדה על תנאי צווי האזנת הסתר כדי לכבד את זכויות הפרט ולקיים פיקוח אפקטיבי של בית המשפט על השימוש בצווים אלה. בית הדין ציין כי תפקידו אינו להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, והוא אינו מוצא עילה להתערב בהחלטה, במיוחד נוכח שיקול הדעת הרחב המוקנה ליועץ המשפטי לממשלה בענייני משמעת. לפיכך, העתירה נדחתה.