עת"מ 65923-03-18

תקציר

העותר, שעבד בתחום הביטחוני, ביקש לחדש את רישיון הנשק הארגוני שלו, שהוחזק למעלה מעשר שנים. קצין רישוי כלי ירייה, כמו גם המפכ"ל, סירבו לחדש את הרישיון רק על סמך המלצה שלילית של קצין משטרה ממונה. ההמלצה ניתנה בעקבות תיק חקירה סגור שייחס לעותר תרמית בקבלת רישיון נשק ארגוני לחבר. העותר פנה לבית המשפט לעניינים מנהליים בבקשה לערער על ההחלטה שלא לחדש את רישיונו. בית המשפט בחן את הסיבות לסירוב לחדש ומצא כי קצין הרישוי והנציב לא בחנו באופן עצמאי את חומר הראיות אלא הסתמכו על סיכומי קצין המשטרה. בית המשפט ציין כי על פי חוק המרשם הפלילי, הם אינם רשאים לעיין בפרטים המלאים של התיק הסגור ולכן אינם יכולים לקבל החלטה מושכלת. השופט ערך בחינה מעמיקה של חומר הראיות בתיק הסגור ומצא כי מעשיו של העותר נופלים לגדר הפרקטיקה המקובלת בחברות האבטחה ולא היוו סכנה לציבור. זאת ועוד, העותר היה בעל עבר פלילי נקי, עבד שנים רבות בתחום הביטחוני ופרנסתו הייתה תלויה ביכולתו לשאת נשק. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי אי חידוש רישיונו של העותר אינו סביר. השופט הדגיש כי אמנם אין זכות מוחלטת להחזיק נשק, אך אין להשתמש בשלילת רישיון שכבר ניתן כענישה מוקדמת על חשד להתנהגות פלילית. המשיבים חויבו לחדש את רישיון הנשק של העותר ונדרשו לשאת בהוצאות העותר ובשכר טרחת עורך דין.