ת"ד 10035-04-20

תקציר

הנאשם הורשע בנהיגה פרועה וסטייה מנתיב נסיעתם, שגרמה נזק ממשי ופגיעה בנהג אחר. בית המשפט סבר כי הערך החברתי הנפגע מעבירות אלה – ההגנה על שלום הציבור, חייו ושלמות גופם של משתמשי הדרך – הוא בעל נזק בינוני-נמוך, בשל מידת הרשלנות והנזק שנגרם. כמו כן נבחנו נסיבות ביצוע העבירות; בית המשפט קבע כי מידת הפזיזות נמוכה וחומרת הפגיעות שנגרמו לנפגע היא בינונית-נמוכה. על פי התקדימים, העונש ההולם בעבירות אלו נע בדרך כלל בין מאסר על תנאי למספר שבועות מאסר, לצד תקופת פסילה של 6-18 חודשים. בית המשפט לא מצא סיבה לסטות ממתחם ענישה זה. במסגרת זו שקל בית המשפט את קבלת האחריות וההודאה המהירה של הנאשם, את עברו התעבורתי המשמעותי, את נסיבותיו האישיות ואת המלצות תסקיר שירות המבחן, שהביעו צורך בטיפול שיקומי. כתוצאה מכך נגזרו על הנאשם שילוב של עונשים: חודשיים מאסר על תנאי, 9 חודשי פסילה בפועל, 6 חודשי פסילה על תנאי, קנס של 1,000 ₪ או 5 ימי מאסר, 4,000 ₪ פיצוי לנפגע, 200 שעות עבודות שירות וצו מבחן לשנה. לנאשם יש זכות לערער על פסק הדין תוך 45 יום.