עת"מ 463/06

תקציר

העותרים, בעלי בתים בשכונת ג'בל מוכבר בירושלים, עתרו לבית המשפט בבקשה להורות למשיבים, לרשויות המקומיות, לסלול דרכי גישה לבתיהם. העותרים טענו כי מאז החלה בנייתו של פרויקט סמוך, נחסמו דרכי הגישה אליהם והם נאלצו ללכת מרחקים ארוכים ולעלות במדרגות כדי להגיע לבתיהם. לטענתם, המשיבים מחויבים על פי דין לסלול כבישי גישה וכי הימנעותם מכך מהווה אפליה ומטרד. המשיבים טענו כי לכל בית גישה סבירה וכי לעותרים אין זכות קנויה לדרכים סלולות המובילות ישירות לפתח ביתם. עוד נטען, כי בעתירה לא פורטו באילו בתים אין דרכי גישה וכי המחלוקות בין העותרים לשכניהם אינן עניינם של המשיבים. בית המשפט מצא כי העותרים לא סיפקו תשתית עובדתית משכנעת לטענותיהם וכי טענותיהם לא נתמכו בתצהירים או הבהרות במהלך הדיונים. נקבע כי לבתי העותרים דרכי גישה סבירות, ואין להם זכות לדרוש דרכים סלולות המובילות ישירות לנכסיהם. בית המשפט קיבל גם את טענת המשיבים כי העתירה לא פירטה אילו כבישים מבקשים העותרים לסלול וכיצד סלילתם תפתור את בעיות הנגישות. יתר על כן, פסק הדין במקרה קודם, שצוטט על ידי העותרים, לא היה ספציפי דיו כדי להצדיק צו אופרטיבי. בסופו של דבר נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.