ע"פ 6479/18

תקציר

ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בחומרת עונשו של בית משפט פרוצדורלי, אלא אם נפלה טעות מהותית או שהעונש סוטה באופן קיצוני ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים. במקרה זה, מצא בית המשפט כי גזר דינו של המערער על ידי בית המשפט המחוזי הולם בהתחשב באופי עבירותיו, שכללו ריבוי עבירות אלימות שבוצעו כלפי נשים במשך מספר שנים. חומרת העונש נומקה גם בצורך להרתיע עברייני מין פוטנציאליים ולשקף את הנזק הפיזי והנפשי המשמעותי שנגרם לקורבנות. עוד קבע בית המשפט כי לא נפלה טעות מהותית בקביעת טווח הענישה על ידי בית המשפט המחוזי, וכי כל סתירה במדיניות הענישה בין מקרה זה למקרים אחרים אינה מהווה עילה מספקת להתערבות. עוד הסכימו השופטים כי חלוף הזמן בין ביצוע העבירות לבין ההרשעה אינו מצדיק הקלה בעונש, מה גם שהמערער המשיך לבצע עבירות גם בתקופה זו. לבסוף, קבע בית המשפט כי אין לנכות אוטומטית את תקופת המעצר בפיקוח אלקטרוני מתקופת המאסר. סגני הנשיאים ח' מלצר וג' קרא הסכימו עם פסק דינו של השופט ד' מינץ.