ע"א 2705/91

תקציר

בית המשפט העליון דן בערעור שהגיש המערער, תושב יהודה ושומרון, נגד חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ. המערער תבע פיצויים בגין פגיעות מהתחשמלות באזור. שאלת הליבה הייתה האם בית המשפט הישראלי הוא הפורום המתאים לדון בתיק. בית משפט השלום אישר תחילה את התביעה, אך בית המשפט המחוזי בירושלים הפך אותה בנימוק שישראל היא פורום פסול. בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, וקבע כי הפורום המתאים הוא ביהודה ושומרון ולא בישראל. המערערת טענה כי מעמדה של המשיבה כחברה ישראלית מצדיק את השארת התיק בבית משפט ישראלי. עם זאת, בית המשפט קבע כי הקשר לאזור חזק יותר, נוכח מקום התאונה, מקום מגוריהם של עדים ועיקר פעילותו של המשיב באזור. בית המשפט הדגיש כי החברה הוקמה במקור על פי החוק הירדני וקשריה המשמעותיים עם האזור גברו על זיקת הרישום הרשמית לישראל. יתר על כן, בית המשפט דחה את החששות מפני אי-צדק פוטנציאלי הקשור לאמות מידה משפטיות ואכיפה, בנימוק כי דין מהותי דומה צפוי לחול בשני הפורומים. באשר לתקופת ההתיישנות באזור, ציין בית המשפט כי המשיב הסכים שלא להעלות הגנה זו אם התביעה תוגש מחדש בתוך חודשיים, בהתאם לעקרונות המשפט האנגלו-אמריקאי. אשר על כן, הערעור נדחה, תוך אפשרות למערערת לנהל את התביעה בפורום האזורי המתאים ללא חשש להתיישנות.