עע"מ 10372/08

תקציר

במקרה זה ערערה עיריית בת ים על החלטת בית המשפט המחוזי שהקפיא את הליכי הגבייה המנהליים נגד המשיב, אלמנתו של שמואל אדוט, בגין חובות ארנונה, מים וביוב שלא שולמו בנכס שבבעלות המנוח. המשיבה טענה כי לא הייתה מודעת לחוב, שהצטבר משנת 1985 והסתכם בשנת 2008 בסך של 928,970.82 ש"ח, שכן הודעות נשלחו לכאורה רק לאחר מות בעלה. בית המשפט המחוזי צידד במשיב, והדגיש את הימנעותה של העירייה מלממש את החוב באופן אקטיבי קודם לכן, והפך את הגבייה המנהלית לבלתי סבירה, במיוחד נוכח הכחשת המשיב והיעדר ראיות קונקרטיות מצד העירייה. העירייה טענה כי המשיבה ירשה את ידיעת החובות עם מות בעלה והייתה אחראית בשל חשד לשיתוף פעולה. עם זאת, בית המשפט מצא את התביעה מיושנת, שכן מאמצי הגבייה המנהליים החלו בשנת 2004, זמן רב לאחר חלוף תקופת ההתיישנות. בנוסף, מתח בית המשפט ביקורת על כך שהעירייה השמידה מסמכים רלוונטיים, דבר המצביע על ניסיון לקעקע את הגנתו של המשיב. הערעור נדחה, כאשר בית המשפט אישר את פסק הדין הקודם והורה לעירייה לחזור בה מפעולות הגבייה, תוך פסיקת שכר טרחת עורך דין למשיב בסך 20,000 ₪.