ע"א 304/10

תקציר

פסק הדין בתיק זה נסוב סביב תאונת דרכים בה נהג ישראלי נוסע ברכב רשום בישראל בו נוהג נהג פלסטיני ברשות הפלסטינית. הרכב היה מבוטח על ידי חברת ביטוח פלסטינית, שאינה מורשית לפעול בישראל. השאלה המשפטית שהוצגה הייתה מי יפצה את הנפגע הישראלי, את חברת הביטוח הפלסטינית או את קרנית, הקרן הישראלית לנפגעי תאונות דרכים. המקרה התעמק במספר נקודות מרכזיות, כגון ההתחייבויות החוזיות על פי פוליסת הביטוח שהונפקה ותחולת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בסופו של דבר, בית המשפט המחוזי מצא כי יש לראות את פוליסת הביטוח שהונפקה על ידי מבטח פלסטיני באותו תוקף כמו פוליסת ביטוח ישראלית, בהתחשב בכך שהיא מכסה רכב הרשום בישראל. בית המשפט גם קבע כי המבטחת הפלסטינית לא הצליחה לבסס את טענותיה לגבי רישיון הנהיגה או ההיתר המיוחד, ובכך הטילה על המבטחת אחריות לפיצוי. נקבע כי אין חוק האוסר על נהג פלסטיני להשתמש בביטוח פלסטיני באזור, בתנאי שהרכב לא יצא מהרשות הפלסטינית. יתר על כן, בית המשפט ציין כי המבטחת הפלסטינית כבר פיצתה את הנפגע הישראלי באופן שוטף, מה שהדגיש את אחריותה. השופטים א' גרוניס וח' מלצר הסכימו עם ההחלטה, והערעור נדחה, תוך שהוא קובע כי יש לפצות את התובעים על ידי המבטחת המערערת. תוצאה זו מדגישה את השפעתם של הסכמים דו-צדדיים בין ישראל לרשות הפלסטינית בנוגע לחבויות ולפוליסות ביטוח, שבהם ביטוח של צד אחד צריך להיות תקף בשטחו של הצד השני, ומדגישה הוראות מנהליות שנועדו להבטיח שהקורבנות יפוצו כראוי.