בש"פ 1655/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על צו מעצר. נגד המערער הוגש כתב אישום בגין סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והתפרעות. סעיפי האישום נובעים ממעורבותו לכאורה של המערער בהתפרעות אלימה בירושלים, בה נצפה מיידה אבנים לעבר רכב משטרתי. בית המשפט המחוזי בירושלים הורה על מעצרו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, בנימוק של קיומן של ראיות לכאורה וסכנה נשקפת ממנו לשלום הציבור. בית המשפט שקל את הראיות שהוצגו, לרבות דו"חות פעולה של שוטרים סמויים, וקבע כי קיים סיכוי סביר להרשיע את המערער. כמו כן, בית המשפט מצא עילת מעצר בשל אופי העבירות והיעדר חלופת מעצר שתבטיח את שלום הציבור. המערער טען כי הראיות נגדו אינן מספיקות כדי להצדיק את מעצרו וכי היה על בית המשפט לשקול אפשרויות אחרות. הוא הצביע גם על נאשמים נוספים במקרים דומים ששוחררו, אך השופט דחה טענה זו והדגיש את חומרת העבירות. השופט הסכים עם הערכת בית המשפט המחוזי את הראיות והגיע למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה המבססות סבירות סבירה להרשעה. באשר למסוכנותו של המערער, הדגישה השופטת את חומרת העבירות, במיוחד בהקשר של האירועים האלימים האחרונים בירושלים. השופט ציין את חלקו של המערער בהתפרעות וביידוי האבנים, שהיוו סכנה משמעותית לשלום הציבור. השופט הדגיש את הצורך בהרתעה במקרים כאלה, וקבע כי מי שמיידה אבנים על כלי רכב ומסכן את התנועה צריך לצפות להיחשב כמסוכן לחברה. ההחלטה לדחות את הערעור התבססה על מעשיו של המערער, הסיכון לחזרתו והצורך למנוע ממנו להמשיך ולהוות איום. עוד ציין השופט כי סיומו המהיר של המשפט הפחית את הסיכון למעצר ממושך. בסופו של דבר, השופט מצא את החלטת בית המשפט המחוזי מנומקת היטב ומבוססת, ולא ראה עילה להתערב. הערעור נדחה, וצו המעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגד המערער נשמר.