ת"א 1272/01

תקציר

קביעה זו נובעת מתביעה שהגישו ארבעה תובעים בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 12.5.2000, בה נפגע התובע מס' 1 (להלן: "התובע"). הנתבעות הן שתי חברות ביטוח אשר ביטחו את השימוש ברכבו של התובע. אין מחלוקת לגבי התאונה או אחריות הנתבעים והכיסוי הביטוחי. סלע המחלוקת העיקרי הוא גובה הפיצוי הכספי שעל הנתבעים לשלם לתובעים בגין נזקי התאונה. התובע, שהיה מורה פעיל ובריא לפני התאונה, סבל מחבלות קשות שהותירו אותו נכה ותלוי בזולת. הוא זקוק לטיפולים רפואיים שונים, התאמות לביתו וסיוע בפעולות היום-יום. התובעים – התובע הנפגע, אשתו (התובעת מס' 2), אמו ואחותו (התובעות מס' 3 ו-4) – תובעים פיצויים בגין נזקים בעבר ובעתיד, לרבות הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, סיוע לזולת וכאב וסבל. בית המשפט מינה מומחה רפואי אשר העריך את נכותו התפקודית של התובע בשיעור של 100%. חוות הדעת של המומחה, בשילוב עם ראיות נוספות, הביאו את השופט לקבל את העובדה שסיכויי ההחלמה של התובע אפסיים וכי נכותו התפקודית היא אכן 100%. לאחר מכן פנתה השופטת להערכת נזקי התובעים. לצורך קביעת בסיס השכר של התובע קיבלה השופטת את הצעת הנתבעים להכנסה החודשית מנסיעותיו לפולין, והעמידה אותה על סך של 2,562 שקל. עוד קבעה השופטת כי גיל הפרישה הצפוי של התובע, אלמלא התאונה, היה עומד על 67 שנים. השופטת חישבה את הפסדי התובע בגין השתכרות בעבר ובעתיד, תוך התחשבות בעלייה השנתית בשכר עקב ותק ודחתה את תביעת התובע לתוספת של 10% נוספים על בסיס טענות ספקולטיביות. השופטת פסקה גם בעניין הפסדיו של התובע בנוגע לפנסיה, פיצויי פיטורים ותנאים סוציאליים, ופסקה לו פיצויים על סמך הראיות שהוצגו. באשר לטיפולים רפואיים והוצאות, פסקה השופטת לתובע סך של 97,735 ₪ בגין טיפולי עבר והוצאות עתידיות משוערות, ודחתה את תביעת התובע לטיפולי שיניים שלא הוכחה כתוצאה מהתאונה. השופטת דנה בתביעות התובע להוצאות נסיעה וניידות, ופסקה לו 190,054 ₪ עבור התקופה שקדמה לרכישת רכב וסכומים נוספים עבור עלות רכישת הרכב ואחזקתו לתקופה שלאחר הרכישה. עבור עזרה לזולת, פסקה השופטת לתובע מס' 1 30,000 ₪ עבור תקופת אשפוזו ו-688,000 ₪ עבור התקופה שמיום שחרורו מבית החולים ועד היום, ועבור העתיד פסק לו השופט 8,000 ₪ לחודש. התאמות דיור ניתנו בסך 165,000 ₪ בגין הוצאות עבר ו-533,786 ₪ בגין התאמות עתידיות, לצד סכום גלובלי של 50,000 ₪ עבור דיור חלופי ועלויות נלוות. השופטת פסקה גם את הוצאות התובע להעשרת עולמו הפנימי, לרבות הוצאות הקשורות לשימוש במחשב וסיורים בארץ ובחו"ל, ופסקה לו פיצוי בעבר ובעתיד על בסיס הערכות. בגין כאב וסבל פעלה השופטת על פי הנוסחה הטכנית הקבועה בחוק, ופסקה לתובע 214,481 ₪. לאחר מכן פנתה השופטת לנזקים שתבעו התובעים האחרים. לתובעת מס' 2 נפסקו 50,000 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר ופיצוי נוסף בגין עזרה לזולת במהלך אשפוזה של התובעת. לתובעים 3 ו-4 נפסק סך של 25,000 ₪ בגין סיוע לתובע במהלך אשפוזו ולאחר שחרורו. לבסוף, השופטת חייבה את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים את הפיצויים שנקבעו בפסק הדין, שכללו ניכויים בגין תשלומים שהתובע קיבל או יקבל מהמוסד לביטוח לאומי, וכן תשלומים קודמים ששילמו הנתבעים. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובעים שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. הסכום הכולל שישולמו על ידי הנתבעים נקבע לאחר ניכויים אלה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל.