רע"פ 6990/10

תקציר

בקשת רשות הערעור נדחתה, תוך דחיית בקשת החברה להשיב את המשאיות שנתפסו על ידי המשטרה בגין השלכה לא חוקית של פסולת בניין. הפרשה עסקה בטענות רבות נגד החברה ומנהליה בגין עבירות סביבתיות, לרבות פעילות עסקית ללא רישיון ומטרד לציבור. בית משפט השלום קבע תחילה כי החזרת המשאיות מהווה סיכון גבוה לעבירות חוזרות. הערעור שהוגש לאחר מכן בחן מחדש את הטעות העובדתית לפיה בוטלו האישומים נגד החברה מטעמי הגנה משפטית, אך אישר כי די בהרשעת המנהלים כדי להטיל אחריות. בית המשפט הדגיש כי עבירות לפי חוק שמירת הניקיון הן אחריות קפידה, כלומר החברה יכולה לתת דין וחשבון על מעשי עובדיה. מטרת התפיסה הייתה מניעתית, במטרה לעצור את המשך ההטמנה הבלתי חוקית, תוך מתן עדיפות לאינטרס הציבורי בשמירה על איכות הסביבה על פני זכויות הקניין של החברה. בתי המשפט מצאו כי היה יסוד סביר להניח כי המשאיות יאפשרו עבירות עתידיות, דבר המצדיק את התפיסה. טענות הערעור של החברה, לרבות היעדר הרשעה קודמת ושעבוד משאית לבנק, נדחו, ותמכו בצורך באמצעי מניעה לאור ההיסטוריה של עבירות מתמשכות. בתי המשפט איזנו בין הגנה על האינטרס הציבורי, הכרה בפגיעה הסביבתית, לבין זכויות החברה, וחיזקו את חשיבותה של מדיניות ענישה מחמירה לשמירה על איכות הסביבה. הבקשה לערעור נוסף לא הציגה סוגיה עקרונית חדשה, ולכן היא לא נענתה.