ה"פ 428/98

תקציר

המבקשים ביקשו פיצוי בגין הפקעת זכויותיהם בחלקת קרקע המיועדת לחציבה ולחקלאות. התיק התמקד בפיצוי הראוי בגין ההפקעה, כאשר המבקשים דחפו להערכת שווי גבוהה יותר. בית המשפט מינה שמאי מוסכם להערכת שווי החלקה, אשר קבע את הפיצוי לפי סעיפים 12 ו-13 לפקודת הרכישה. המבקשים טענו כי השמאי לא שקל כראוי את פוטנציאל שינוי הייעוד ואת ההוצאות הנלוות הכרוכות בהפקעה. עם זאת, בית המשפט מצא כי לא הוצגו ראיות לשינוי ייעוד פוטנציאלי וכי הערכת השמאי הייתה ראויה. בית המשפט קיבל את הערכת השמאי של החלקה על פי ייעודה בעת ההפקעה, שהיה חקלאי בעיקרו עם שטח קטן המיועד לחציבה. בנוסף, קבע בית המשפט כי יתרת תקופת החציבה נאמדה כראוי ב-25 שנים וכי המבקשים אינם זכאים לפיצוי נוסף בגין הוצאות נלוות, שכן הדבר לא הוסכם בתחילה ולא הוצגו ראיות לגביהן. בהתחשב בתשלומים קודמים, קבע בית המשפט כי המבקשים זכאים לפיצוי כולל בסך 1,173,429 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההפקעה. סכום זה כלל שכר טרחת עורך דין בשיעור של 15%, והיתרה הייתה אמורה להיות משולמת תוך 30 יום.