ע"א 717/78

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך חוזי בין המשיבים אופירה אמיר, פלג ראובן, שולמית ברש ועיזבון המנוח יוסף פיבוביץ (מוכרים) לבין המערערת (קבלן) בנוגע למכירה ורכישה של חלקת קרקע ובניית בניין חדש עליה. המוכרים הסכימו למכור את הקרקע, שעליה הייתה להם דירה, לקבלן, שיהרוס את הבניין הקיים ויבנה בניין חדש. בתמורה, ישלם הקבלן למוכרים סך של 50,000 ליי, יספק להם שתי דירות בנות שלושה חדרים בבניין החדש ויעמוד בתנאים נוספים. החוזה כלל סעיף המפרט פיצויים של 150,000 ליי לכל צד שיחזור בו מהעסקה. שנה לאחר חתימת החוזה, הקבלן לא עמד בהתחייבויותיו. המוכרים שלחו מכתב התראה אך לא ביטלו את החוזה. פגישה שנערכה זמן קצר לאחר מכן הסתיימה בהצהרה של המוכרים כי לא יפנו את הבית ולא יעבירו את החזקה בקרקע. הקבלן, לעומת זאת, עמד על קיומו של החוזה ולא תבע פיצויים. לאחר מכן התנהל משא ומתן בין הצדדים, שהסתיים בשינויים מוסכמים בחוזה, לרבות סוג ומספר הדירות שיקבלו המוכרים. אלא שבהמשך דחה הקבלן את השינויים הללו ודרש לדבוק בחוזה המקורי. לאחר מכן מסרו המוכרים לקבלן הודעה סופית לקיים את החוזה תוך שבועיים; אחרת, הם היו מתדיינים. הקבלן לא הגיב, והמוכרים תבעו פיצוי קבוע של 150,000 ליי. הקבלן תבע נגדית 250,000 ליי, בטענה שרק המוכרים הפרו את החוזה. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המוכרים, הורה לקבלן לשלם את הפיצויים ודחה את התביעה שכנגד. השופט קבע כי הקבלן הפר את החוזה וכי טענותיו נגד המוכרים אינן תקפות. הקבלן ערער על פסק דין זה. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולא מצא פגם בפסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט העליון הסכים כי הקבלן הפר את החוזה וכי הצהרת המוכרים כי לא יפנו את הקרקע מהווה סיבה מוצדקת לקבלן לראות בהפרת החוזה. כמו כן, בית המשפט מצא כי הקבלן לא עמד בהתחייבויותיו תוך זמן סביר ולא סיפק למוכרים דיור זמני. בית המשפט דחה גם את טענות הקבלן בדבר גובה הפיצוי והיעדר הנזק הנטען למוכרים. טענות הקבלנים וערעוריהם הוגדרו כחסרי בסיס. לפיכך קבע בית המשפט העליון כי על הקבלנים לשאת בהוצאות המוכרים בערעור, בסך 15,000 ליי. ההחלטה ניתנה ב-20 בנובמבר 1979.