רע"פ 3153/10

תקציר

במקרה זה, המבקש נשפט תחילה והורשע בבית משפט השלום בתל אביב-יפו בגניבת תכשיטי זהב ממעסיקו בשלוש הזדמנויות שונות, בסך כולל של כ-2,000 דולר. בית המשפט גזר עליו שבעה חודשי מאסר על תנאי. עם זאת, בערעור מצא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו את העונש קל מדי, בהתחשב בהפרת האמונים ובאופיין החוזר ונשנה של הגניבות. לפיכך הטיל בית המשפט המחוזי עונש חמור יותר: שמונה חודשי מאסר בפועל וקנס של 5,000 שקל, וחודש מאסר נוסף במקום הקנס אם לא שולם. בקשתו של המבקש למתן רשות ערעור נדחתה על ידי בית המשפט העליון, אשר נימק זאת בכך שעניינו אינו מעורר שאלות משפטיות או ציבוריות משמעותיות המצדיקות ערעור נוסף. בית המשפט הדגיש כי סטיות בין גזרי הדין של ערכאות שונות אינן נדירות, אך חייבות להיות בלתי סבירות באופן מהותי כדי להצדיק התערבות. במקרה זה, חומרת מעשיו של המבקש הצדיקה את החלטת בית המשפט המחוזי, ואין נסיבות חריגות הפוסלות את פסק דינה של ערכאת הערעור. משכך, נדחתה גם הבקשה לעיכוב ביצוע, והמבקש חויב להתחיל לרצות את עונשו ביום 3.5.2010.