ת"א 47375-11-19

תקציר

בית המשפט מקבל חלקית את טענות התובע. ראשית, בית המשפט מורה לנתבעים לפנות את השטח המושכר עד ליום 31.7.2025. שנית, בית המשפט קובע כי התובע לא הצליח להוכיח את חוב דמי השכירות. שלישית, הנתבעים חויבו לשלם לתובע סך של 2,283,604 ₪ כהחזר בגין דמי ההיתר ששילמה התובעת לרשות מקרקעי ישראל. אם רשות מקרקעי ישראל תחזיר את הכסף, הסכום ששולם עבור היטל ההשבחה יופחת בהתאם, וכל יתרה תוחזר לנתבעים. רביעית, הנתבעים נדרשים להעמיד לתובע ערבות בסך 1.5 מיליון שקל. חמישית, על הנתבעים לשלם את מלוא היטל ההשבחה על חלקתם במתחם בתוך 30 יום ממועד קביעת הסכום הסופי. כמו כן, על הנתבעים להעמיד ערבות בסך 7.5 מיליון שקל אצל עורך דינו של התובע בתוך 30 יום להבטחת תשלום היטל השבחה. סכום זה יישא ריבית על פי חוק הרשויות המקומיות. אם הסכום הסופי גבוה מ-7.5 מיליון שקל, הערבות תבוטל והנתבעים ישלמו את ההפרש כנדרש. אם הסכום הסופי נמוך מ-7.5 מיליון ₪, ישולם מלוא הסכום מהערבות והיתרה תוחזר לנתבעים. שישית, בית המשפט קובע כי הערבות האישית של יחיאל אילוז להתחייבויות על פי הסכם השכירות עודנה בתוקף. שביעית, אין מקום לפיצוי מוסכם. לבסוף, בית המשפט פוסק לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 265,000 ₪, בהתחשב בכך שהתביעה התקבלה באופן חלקי, ואת ההפרש בין הסכום הנתבע לסכום שנפסק, הכולל תשלום אגרה בגין סכום התביעה המופחת.