רע"א 9041/05

תקציר

מדובר בסכסוך על נכס שנתרם לאגודת אמרי חיים על ידי הרב אלתר יעקב והגב' מטה ויזל. הנכס נרשם מאוחר יותר על שם בנם, יהושע ויזל, ובצוואתו צוין כי הוא יישאר בנאמנות עבור אשתו ולאחר מכן יחולק בין ילדיו. בית הדין הרבני בירושלים פסק תחילה לטובת העמותה, וקבע כי יש להעביר את הנכס לבעלותם. עם זאת, על פסק דין זה ערער בית המשפט המחוזי בירושלים, שביטל את פסק הבוררות, בטענה כי הבוררות פסולה משום שמדובר בתביעות קנייניות הנוגעות לצדדים שאינם נוכחים בהליך, כגון אשתו של יהושע ויזל ויורשים נוספים. בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן להסדיר עניינים אלה באמצעות בוררות כאשר לא כל בעלי העניין מעורבים. בקשת האגודה למתן רשות ערעור על החלטה זו נדחתה על ידי בית המשפט העליון, אשר הדגיש את היעדר התוקף המשפטי בפסק הבוררות בשל השלכותיו הקנייניות הרחבות על צדדים בלתי מעורבים. ההחלטה הדגישה כי בוררות בסכסוכי נדל"ן צריכה לפנות רק לצדדים הישירים ולא לפגוע בזכויות צדדים שלישיים. בסיכומו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, תוך שמירה על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל את פסק הבוררות בעילה של פסלות פרוצדורלית ומהותית.