ת"א 40354/07

תקציר

המשא ומתן בין טרנר לנתבעים בנוגע לרכישת מטוס התקיים תוך ימים ספורים והסתיים ביום 18.5.07, ללא חתימה על הסכם בכתב. טרנר טען כי הושג הסכם מחייב במהלך המו"מ וכי הנתבעים הפרו אותו בכך שמכרו את המטוס לצד שלישי. הנתבעים טענו כי המשא ומתן נכשל. בית המשפט בחן ראיות שונות, לרבות עדויות עדים, שיחות מוקלטות ומסמכי משא ומתן, ומצא כי גרסתו של טרנר נכונה. בפגישה ביום שישי ב-18 במאי הושג הסכם מחייב והנתבעים הפרו אותו. מהקלטות השיחות בין איתי (בא כוחה של טרנר) לאלברט (בא כוח הנתבעים) עולה כי הם הגיעו להסכמה על תנאי החוזה. התנהלות הצדדים והשתלשלות האירועים הצביעו אף הם על כוונת הנתבעים להתקשר בהסכם. היעדר חתימה על ההסכם לא שלל את תוקפו, מה גם שהחוק לא דרש שהסכם מכירת מטוסים יהיה בכתב. הנתבעים פעלו בחוסר תום לב במהלך המו"מ וסיכלו שלא כדין את חתימת ההסכם. לפיכך, טרנר הייתה זכאית לפיצוי בגין הפרת החוזה על ידי הנתבעים. סכום הפיצוי נקבע על 50 אלף שקל נכון לסיום המשא ומתן. גם תביעתה של ג'ספי, שביקשה לקבל בחזרה את הסכום ששולם עבור אותו מטוס, התקבלה. בית המשפט מצא כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב במהלך המו"מ שלהם עם יספי בכך שלא חשפו את ההסכם הקיים עם טרנר. הדבר הצדיק את ביטול עסקת Jaspi, ו-Jaspi הייתה זכאית להחזר מלא של הסכום ששולם. התביעה שכנגד בתביעתו של יספי, שביקשה לאכוף את ההסכם או לקבל פיצויים, נדחתה. גם התביעה שכנגד בתביעתו של טרנר, שטענה כי פנייתה של טרנר לצד שלישי גרמה להפרת ההסכם עם יספי ומהווה לשון הרע. מעשיו של טרנר לא היו הגורם להפרה, שכן בית המשפט קבע כי ההסכם עם יספי אינו תקף בשל ההסכם הקודם עם טרנר. לבסוף, בית המשפט דן בשאלת האחריות האישית. נמצא כי הנתבעים מלבד אלברט לא היו מעורבים באופן משמעותי במשא ומתן ולכן לא הייתה להם אחריות אישית. למרות שאלברט שלט במשא ומתן, בית המשפט לא מצא עילה מספקת להטיל עליו אחריות אישית בגין נזיקין או מרמה.