סע"ש 41215-12-19

תקציר

התובע, עובד בחברה הנתבעת בעלת רישיון למתן שירותי כוח אדם, הגיש תביעה כנגד הנתבע בגין רכיבי שכר שונים ותנאים סוציאליים שלא שולמו במהלך עבודתו. הנתבע הכחיש את הטענות וטען כי התובע קיבל את מלוא שכרו והטבותיו. בית המשפט בחן את הראיות והעדויות ופסק לטובת התובע, כשהוא מקבל את גרסתו בדבר השכר המוסכם ואת המצאת תלושי השכר על ידי הנתבעת. בית הדין ציין כי הסכם ההעסקה שנחתם בין הצדדים ודוחות הנוכחות תומכים בטענות התובעת. בנוסף, הנתבעים לא הביאו כל ראיה חיצונית שתתמוך בטענותיהם, ועדותו של בא כוחם לא הייתה ברורה וסותרת. בית הדין הורה לנתבעת לשלם לתובע הפרשי שכר בסך 75,000 ₪, 9,072 ₪ דמי הבראה (התובעת תבעה 6,203 ₪), 11,480 ₪ בגין פדיון חופשה שנתית (התובעת תבעה 7,128 ₪), 2,046 ₪ עבור דמי חגים ו-2,000 ₪ בגין אי הודעה לעובד על תנאי העסקתו. כמו כן פסק בית המשפט לתובע פיצוי בסך 5,000 ₪ לפי חוק הגנת השכר בגין ידיעת הנתבע שהגיש תלושי שכר כוזבים. זאת ועוד, בית המשפט דחה את תביעת הנתבעת לקיזוז בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות לכאורה על ידי התובעת, שכן שני הצדדים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם בנוגע לנסיבות פיטוריו של התובע. הנתבע חויב לבצע את התשלומים בתוך 30 יום, כולל הפרשי ריבית והצמדה, ולכסות את הוצאות המשפט של התובע, בסך 8,500 ₪. על פסק הדין ניתן לערער בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.