תא"מ 45813-10-17

תקציר

התיק סובב סביב תביעת שטר חוב של המחאות בשווי אלפי שקלים. הנתבעים טענו כי לא קיבלו כל תמורה בגין השטר, ופירטו את הנסיבות שהובילו למשיכת השיקים. בינתיים טען התובע כי רכש את השיקים בתום לב ובערך. בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו על ידי הצדדים ומצא מספר סתירות וסתירות בעדויות התובע, בעיקר בכל הנוגע להוספת שמו של הנפרע על גבי השיקים וחוסר הבהירות בנוגע לתמורה שניתנה. השופט קבע כי התובע לא הביא ראיות מספיקות כדי להוכיח שהחזיק את השיקים בתום לב ובערך, כנדרש בפקודת השטרות. בנוסף, התייחסה השופטת לפסקי דין גויסקי וטל מסחר, והדגישה כי כשל התמורה בעסקה המקורית פסל את מימוש השיקים על ידי התובע, שלא היה מחזיק ראוי. בעקבות זאת דחה בית המשפט את התביעה והורה על סגירת תיקי ההוצאה לפועל. לא נפסקו הוצאות למי מהצדדים, והפיקדון שהעמיד הנתבע היה אמור להיות מוחזר יחד עם פירותיו. כל צד היה אחראי לשאת בשכר טרחת עורך דינו, ונשמרה הזכות לערעור כדין. החלטה זו התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים ופורסמה ב-4 במרץ 2019.