סע"ש 74266-01-19

תקציר

פסק הדין דן בתביעתו של עובד לשעבר המבקש להטיל על הנתבע, בעל מניות ומנכ"ל החברה המשפחתית של העובד, אחריות אישית לחובות החברה. התובע טען כי על בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות בין החברה לנתבעת, בנימוק של תרמית ואי העברת ניכויים מהמשכורות ליעדם. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה להרים את המסך, שכן התובע לא סיפק ראיות מספיקות לכוונת מרמה או לפעולות שמטרתן לקפח נושים. בנוסף, בית המשפט לא שוכנע כי מעשיו של הנתבע, כגון הזרמת כספי הפיצויים שלו לחברה או כיסוי הוצאות אישיות לבני משפחה, מהווים ניצול לרעה של אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה. השופטת לקחה בחשבון גם את טיב היחסים בין התובע לנתבע, שהתאפיינו בתועלת הדדית ובקשרי משפחה קרובים, ולכן אין זה צודק להרים את המסך במקרה זה. בית המשפט הדגיש כי דוקטרינת הרמת הרעלה בדיני העבודה מחייבת הערכה פרטנית ויש לעשות בה שימוש במשורה, רק בנסיבות חריגות. יתרה מכך, השופטת לא שוכנעה כי התנהלות הנתבעת מצדיקה הרמת מסך חלקית בכל הנוגע להפרשות לקרן הפנסיה, מה גם שהחברה תיקנה את מרבית הליקויים לאחר הגשת התביעה. בסופו של דבר, התביעה נדחתה במלואה, ושני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם, בהתחשב בנסיבות הייחודיות של המקרה.