תפ"ח 1084/06

תקציר

לאחר בחינה מדוקדקת של הטיעונים שהוצגו על ידי הצדדים, החליטה השופטת לדחות את הבקשה המקדמית של הנאשם במלואה. הבקשה ביקשה לבטל את ראיות הדנ"א שעמדו בבסיס כתב האישום, או את כתב האישום עצמו. טענות ההגנה בדבר אי-חוקיותן של ראיות הדנ"א התבססו על סעיף 14א לחוק החיפוש, המציב מגבלות על השימוש בנתוני DNA. עם זאת, השופט מצא כי לא הייתה הפרה של סעיף זה, שכן הראיות הושגו באמצעות קשר מקרי במהלך החקירה ולא באמצעות השוואה בלתי חוקית. בנוסף, הדגישה השופטת כי הראיות שהושגו בחקירה הנפרדת היו בתום לב והתבססו על צו שיפוטי. השופט התייחס גם לטענות ההגנה בדבר פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות, אך מצא כי הנסיבות מצדיקות את מעשי החוקרים. כמו כן, הדגישה השופטת את חומרת כתב האישום, ייחסה לנאשם עבירות חמורות, ושקלה את האינטרס הציבורי בבירור עובדות כתב האישום. השופט הגיע למסקנה כי פסילת הראיות תועיל לנאשם באופן בלתי הוגן ותפגע בעשיית הצדק. אשר לדוקטרינת ההגנה מפני הצדק, השופט לא מצא טעם בטענות, בקובעו כי התנהגות התביעה לא הגיעה לרמת חוסר הנסבל הנדרשת לצורך החלת דוקטרינה כזו. בהדגישו את נוכחות הצדדים, נתן השופט את פסק הדין היום, 26/04/2007, ודחה את הבקשה.