פש"ר 24574-08-11

תקציר

פסק הדין דן בתום ליבם של שני חייבים בהליכי פשיטת רגל, ומציין כי התנהלות החייבים הייתה בשיתוף פעולה חלקי, וכי ההליך נמשך מספר שנים. בית המשפט לא מצא ראיות לחוסר תום לב ביצירת החובות, וייחס את קשייהם הכלכליים של החייבים לנסיבות הטרגיות של רצח בנם. בעוד שהחייבים הפגינו חוסר שיתוף פעולה מסוים, בית המשפט סבר כי הארכת הליך פשיטת הרגל יכולה לתקן זאת. חשוב לציין כי בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות העירייה במהלך ההליך, וקבע כי פעלה בחוסר תום לב בכך שפתחה בהליכי גבייה עצמאיים ללא אישור מבית המשפט. הדבר נתפס כהפרה של הוראות בית המשפט וכפגיעה בשלטון החוק. טענת העירייה כי פעלה למנוע את הפיכת החוב לאסור על פי חוק נדחתה, שכן נמצא כי היא מנוגדת לחוק ולהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. באשר לשאלת ההפטר, הורה בית המשפט להכריז על החייבים פושטי רגל ומינה מנהל מיוחד כנאמן על נכסיהם. החייב שוחרר מיד מחובותיו, ואילו החייב השני יקבל הפטר מותנה בתוכנית פירעון. ההחלטה פירטה גם את תנאי ההפטר, לרבות תשלום כספים נוספים ואישור שכר טרחת נאמנים. פסק הדין הדגיש את הצורך בתום לב בהליכי פשיטת רגל ושלח מסר בדבר ההשלכות של הפרת צווי בית המשפט.