רע"א 4765/00

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא שיזם הבנק המשיב. המבקש טען כי המשכנתאות על נכסי הנדל"ן שלו היו בגין הלוואה בסך 670,000 ₪ בלבד ודינן להתבטל לאחר פירעונה. עם זאת, בית המשפט אישר את עמדת הבנק לפיה בתנאי המשכנתאות מצוין במפורש כי הם מכסים חובות קיימים או עתידיים, וחתימת המבקש על מסמכים אלה מחייבת. המפתח לפסק הדין היה שומותיו של המבקש עצמו לגבי הנכסים המשועבדים שהוגשו לבנק בשנת 1994, מהן עולה כי המבקש הכיר בתוקפן המתמשך של המשכנתאות. בנוסף, בית המשפט לא מצא ראיות לעושק או תרמית מצד הבנק, כפי שנטען על ידי המבקש בשל מצבו הנפשי. השופט הסכים עם החלטת בית משפט קמא, וציין כי המבקש לא פעל לסילוק המשכנתאות במשך שבע שנים, ובמקרים כאלה חזקה על אדם שמבין את המסמכים עליהם הוא חותם. בקשתו של המבקש לצו מניעה זמני עד להגשת הערעור לא הוכיחה אפוא סיכוי סביר להצלחה, ונדחתה יחד עם בקשת רשות הערעור. המבקש חויב בהוצאות המשיב.