ת"צ 1470-02-18

תקציר

השופט דחה את הבקשה לאשר תביעה כתובענה ייצוגית. לדברי השופט, המבקשים לא הצליחו להוכיח כי קיימות שאלות משותפות של עובדה ומשפט כנדרש בחוק. המבקשים טענו כי חברת הביטוח המשיבה הפרה את הוראות חוק הפיקוח בכך שלא גילתה כי ילדי המבקשים לא יהיו מכוסים בפוליסה בהגיעם לגיל צבא. עוד טענו המבקשים, כי היעדר הגילוי מהווה הטעיה וכי הביטוח חסר ערך. חברת הביטוח המשיבה טענה כי סוגיה זו כבר נדונה והוכרעה בתיק אחר (גינדי), וכי הם יישמו את פסק הדין באותו מקרה. השופטת הסכימה עם המשיב כי יש לדחות את טענות המבקשים. השופט הסביר כי חוזי ביטוח ייחודיים בחוסר איזון הכוחות בין המבטח למבוטח, ולכן מוטלת על המבטחים חובת גילוי מוגברת כלפי לקוחותיהם. המבקשים טענו כי המשיב הפר את חוק הפיקוח בכך שלא גילה שינויים בכיסוי הפוליסה בעת הגיוס לצבא, דבר המהווה הטעיה. השופט ציין כי הטעיה מחייבת אי התאמה בין המציאות לבין מה שנאמר או הוסתר, וכי היא יכולה להיות מעשה או מחדל. עם זאת, השופטת מצאה כי המבקשים כבר היו מודעים למגבלות שיחולו על ילדיהם במהלך השירות הצבאי, וכי די במידע שמסרה חברת הביטוח המשיבה בעת צירוף ילדיהם לפוליסה. השופט בחן גם האם איסור ההטעיה מטיל חובה על המבטחת ליזום גילוי, והגיע למסקנה כי לא עשה כן, שכן המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות. בנוסף, קבעה השופטת כי המבקשים לא הוכיחו כי המשיב התעשר שלא כדין, וכי תובענה ייצוגית אינה הדרך המתאימה להתמודד עם התביעה, שכן יש לבחון נסיבות פרטניות לגבי כל אחד מחברי הקבוצה. ככלל, מצאה השופטת כי המבקשים לא הוכיחו את טענותיהם כנגד המשיב, ועל כן דחתה את הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית. המבקשים חויבו לשלם את שכר טרחת עו"ד של המשיב והוצאותיו.