LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"נ 72638-06-23

פסק-דין שלום חיפה

📋
מספר הליך72638-06-23
📂
סוג הליךע"נ
📅
תאריך13 באוגוסט 2025
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזחיפה
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםפלוני נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום
👨‍⚖️
שופטיםכאמלה ג'דעון

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ע"נ 72638-06-23 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום - ניתוח משפטי** **רקע ומהות המחלוקת:** פסק הדין עוסק בערעור שהוגש על ידי שוטר קבע ("המערער") נגד החלטת קצין התגמולים לדחות את תביעתו להכרה כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן: "החוק"). המחלוקת נסובה סביב השאלה האם חבלה שנגרמה למערער בכף ידו הימנית, בעת שחבט באגרופיו על שולחן בתא המתנה לעצורים מתוך עצבים, עונה על הגדרת "חבלת שירות" על פי החוק, לאחר תיקון מס' 29. **השינוי החקיקתי המרכזי: תיקון מס' 29 לחוק הנכים** הנקודה המשפטית המרכזית בפסק הדין היא ההשפעה של תיקון מס' 29 לחוק הנכים, שנכנס לתוקף ב-27.4.2017. תיקון זה נועד, על פי הניתוח של בית המשפט, לצמצם את מעגל הזכאים להכרה על פי החוק, בהתאם להמלצות "ועדת גורן". תכלית התיקון הייתה ליצור אבחנה ברורה בין נכי צה"ל שנפגעו עקב פעילות מבצעית, לבין נפגעים אחרים, ובכך להשיב את הייחודיות של נכי צה"ל. **הבחנה בין משרתי קבע לבין חיילי חובה ומילואים:** תיקון מס' 29 יצר, כאמור, אבחנה משמעותית בנוגע לתנאי הזכאות להכרה מכוח החוק בין משרתי קבע, לבין חיילי חובה או חיילי מילואים. בעוד שחייל בשירות חובה או במילואים עשוי להיות מוכר גם אם חבלתו אינה עונה להגדרות המחמירות, הרי שמשרת קבע נדרש להוכיח כי החבלה שנגרמה לו במהלך ועקב השירות עונה על הגדרת "חבלת שירות" במובנה המצומצם. **הגדרת "חבלת שירות" לאחר תיקון מס' 29:** ההגדרה המרכזית בה עסקינן, כפי שמפורשת על ידי בית המשפט, הינה: "חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי/הביטחוני." **ניתוח הפסיקה והתכלית החקיקתית:** בית המשפט הדגיש את חשיבות הפרשנות של החוק באופן שמגשים את התכלית שעמדה מאחורי תיקון מס' 29. הוא התייחס לפסיקה קודמת שנדרשה ליצוק תוכן למושג "פעילות מבצעית", והדגיש כי המחוקק התכוון לייחד את ההכרה לחבלות שנגרמו מפעילות מסוג זה, להבדיל מפעילויות שגרתיות אחרות שמשרתי הקבע נדרשים לבצען במסגרת תפקידם. **הבחנה בין סיכונים שגרתיים לסיכונים ייחודיים לשירות:** נקודה מהותית שעלתה מפסק הדין היא ההבחנה בין סיכונים פיזיים אינהרנטיים שהם חלק בלתי נפרד מתפקידים מסוימים (כמו נסיעה למקום מבצעי או חזרה ממנו), לבין סיכונים שגרתיים שאנשים רגילים חשופים להם בחיי היום-יום. הוסבר כי נסיעה בלבד, אף אם היא במסגרת השירות, אינה בהכרח נחשבת לפעילות מבצעית או לאירוע ייחודי, אלא אם היא כרוכה בסיכון חריג. **יישום ההגדרות על המקרה הספציפי:** במקרה הנדון, בית המשפט בחן האם החבלה בכף היד הימנית של המערער עונה על אחת משתי החלופות של "חבלת שירות": 1. **"פעילות מבצעית":** בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי החבלה אינה עונה על הגדרה זו. הסיבה העיקרית לכך היא שהחבלה נגרמה כתוצאה מחבטה עצמית בשולחן מתוך "עצבים", ולא כתוצאה מהתמודדות ישירה עם סכנה או מפגש עם גורם עוין במסגרת תפקיד מבצעי. הפעולה תוארה כ"תאונה עצמית" ו"פריקת כעס", ולא כחלק מפעילות הכרוכה בסיכון פיזי אינהרנטי וחריג. 2. **"אירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי/המשטרתי":** גם חלופה זו נדחתה. בית המשפט קבע כי הפעולה של פריקת כעס על ידי חבטה בחפץ היא פעולה שגרתית, שאינה ייחודית לשירות המשטרתי, ויכולה להתרחש גם בחיי היום-יום. **החידוש המשפטי:** החידוש המרכזי בפסק דין זה טמון בפרשנות המחמירה והמצמצמת של הגדרת "חבלת שירות" עבור משרתי קבע, בעקבות תיקון מס' 29. בית המשפט מבסס את החלטתו על תכלית התיקון – צמצום מעגל הזכאים והשבת הייחודיות לנכי צה"ל – ודוחה טענות שהחבלה, אף אם אירעה במהלך משמרת, נחשבת לפעילות מבצעית או לאירוע ייחודי. הוא מבחין בבירור בין התמודדות ישירה עם סיכונים אינהרנטיים לתפקיד, לבין תגובות אישיות של חוסר שליטה או פריקת כעס, גם אם אלו מתרחשות בסביבת שירות. **חריג לכלל - הימנעות מחיוב בהוצאות:** למרות דחיית הערעור, ועדת הערעורים נמנעה, לפנים משורת הדין, לחייב את המערער בהוצאות, וזאת לאור העובדה שהמערער הינו בעל "עיטור מופת" של המשטרה. החלטה זו מדגימה את השיקולים הערכיים וההתחשבות במעמדו ובשירותו של המערער, גם כאשר התביעה המשפטית שלו נדחית. **לסיכום:** פסק הדין מדגיש את השינוי המשמעותי שחולל תיקון מס' 29 לחוק הנכים, אשר הצריך פרשנות מצמצמת של המונח "חבלת שירות" עבור משרתי קבע. הוא מציג קו ברור המבחין בין פעילות מבצעית הכרוכה בסיכונים חריגים וייחודיים לתפקיד, לבין תגובות אישיות או אירועים שגרתיים, גם אם אלו מתרחשים במהלך השירות. בכך, בית המשפט משיב את הדגש על התכלית המקורית של החוק, כפי שפורשה על ידי המחוקק בתיקון.

חקיקה מקושרת

חוק הנכים (תגמולים ושיקום)פקודת המשטרה

ע"נ 72638-06-23 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום, שלום (13.8.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית