ע"א 10026-08-20

תקציר

ערכאת הערעור קיבלה את ערעורם העיקרי של בעלי המוניות, והפכה את פסק דינו של בית משפט קמא בעניין אשם תורם וגובה הפיצוי. ערכאת הערעור קבעה כי נהג המונית לא התרשל ולכן המשיבים אינם זכאים לכל פיצוי. זאת ועוד, התערב בית המשפט בסכומי הפיצויים שפסק בית משפט קמא למערערים, והגדיל אותם מעבר למה שפסק בית משפט קמא. בית המשפט קבע, כי המשיבים, שהיו בעלי המוסך בו תוקנה המונית, זכאים לפיצוי מלא בגין הנזק שנגרם לרכבם על פי דו"ח השמאי, שלא היה שנוי במחלוקת, למרות שתיקנו את הרכב במוסך שלהם. זה כלל את עלות החלקים, העבודה, התקורה והרווח, אך לא כלל מע"מ. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעת המערערים לשכר טרחת שמאי, שכן הם לא סיפקו קבלה לתשלום. כתוצאה מכך בוטל פסק דינו של בית משפט קמא, והמשיבים חויבו לשלם למערערים את מלוא אומדן השמאי, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין.