LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רע"ב 6206/19

החלטה עליון

📋
מספר הליך6206/19
📂
סוג הליךרע"ב
📅
תאריך22 בספטמבר 2019
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםהנרי מלול נ' שירות בתי הסוהר
👨‍⚖️
שופטיםי' אלרון

תקציר

הניתוח המשפטי של מקרה זה חושף מספר עקרונות וחידושים משפטיים הרלוונטיים לזכויות האסירים, לשיקול הדעת המנהלי ולסטנדרטים הפרוצדורליים לערעור: 1. **היקף חופשה מוגבל מסיבות מיוחדות**: - המקרה מדגיש כי "חופשה מטעמים מיוחדים" במערכת בתי הסוהר היא פריבילגיה הנתונה לשיקול דעת ולא זכות מוחלטת. כפי שנקבע בסעיף 38:2 לפרק השמיני לפקודת הנציבות, ההחלטה נתונה בידי רשות בתי הסוהר, תוך הדגשת שיקול הדעת של המינהל באיזון בין בקשות פרטניות לבין שיקולים ביטחוניים רחבים יותר. 2. **סטנדרט משפטי למתן חופשה**: - התקנה מגבילה במפורש "חופשה מיוחדת" לאירועים משפחתיים כמו בר מצווה לקרובי משפחה מדרגה ראשונה, ומשקפת היקף סטטוטורי ברור שנועד למנוע הארכות שרירותיות. בית המשפט מבהיר כי חריגות מסטנדרט זה מותרות רק *בנסיבות חריגות*, תוך הדגשת הקפדה על כוונת המחוקק וחשיבות העקביות הפרוצדורלית. 3. **הפעלת שיקול דעת שיפוטי וחריגות**: - בעוד שפסיקה קודמת (למשל, ע"א 8540/14 עבירה פלילית נ' שירות בתי הסוהר) התירה חריגה מהוראות חוק ב*נסיבות חריגות*, מקרה זה מדגים את גישתו הזהירה של בית המשפט, ומאשר כי חריגות כאלה אינן מוצדקות לעתים רחוקות ודורשות הצדקה משכנעת המבוססת על *אינטרס ציבורי* או עקרונות חוקתיים-על. 4. **היררכיות פרוצדורליות וזכויות ערעור מוגבלות**: - ההחלטה מבהירה את אופייה ההיררכי של הביקורת השיפוטית בענייני בתי סוהר מנהליים. הוא מחזק את העיקרון לפיו *רשות ערעור* תינתן בדרך כלל רק במקרים *חריגים* הכרוכים ב*סוגיות משפטיות מהותיות* (עע"מ 56/19 פלוני נ' שירות בתי הסוהר). כאן, בית המשפט קובע כי האינטרס האישי של המבקש, ללא עיקרון משפטי רחב יותר, אינו עומד ברף להתרת ערעור. 5. **שיקול דעת ופריבילגיה**: - בית המשפט מדגיש את ההבחנה בין *זכויות מוקנות* לבין *פריבילגיות*. הזכות לצאת לחופשה מוכרת כפריבילגיה שמנהל בית הסוהר מפעיל בגבולות החוק, בהתאם לעיקרון המשפטי לפיו זכויות היתר הניתנות על ידי שיקול דעת מנהלי כפופות לפרמטרים הקבועים בחוק. 6. **חידוש משפטי – פרשנות צרה של סטיות**: - הניתוח מציג עמדה פרשנית שמרנית לגבי חריגות מהוראות חוק, ומדגיש כי *רק* בנסיבות *חריגות ומוצדקות* יכולים בתי המשפט לאשר חריגות מנורמות חקיקתיות. זה מציב את הרשות השופטת כשומר סף של עקביות משפטית וחששות ביטחוניים מפני הרחבות שיקול דעת רחבות יותר. 7. **איזון בין ביטחון לזכויות אישיות**: - בבסיס החלטת בית המשפט עומד אמת מידה של *שיקולי ביטחון* ו*ביטחון הציבור* – סיווג אסירים לפי רמות סיכון ביטחוני (למשל, קטגוריה A) משפיע על היקף החופשה הנתון לשיקול דעת, ומבטיח שבקשות פרטניות לא יפגעו בביטחון המוסדי או הלאומי. לסיכום, המקרה מאשר מחדש עקרונות מבוססים בדבר שיקול דעת מנהלי במערכת הענישה, ההיקף המשפטי המוגבל של זכויות היתר של אסירים והקריטריונים המחמירים להתערבות שיפוטית. העקרונות המשפטיים מדגישים את האיפוק וההקפדה על הוראות סטטוטוריות, ואילו החידוש הוא בסטנדרט המחוזק לחריגות חריגות, המשקף איזון זהיר בין זכויות הפרט לבין ציוויי הביטחון.

רע"ב 6206/19 הנרי מלול נ' שירות בתי הסוהר, עליון (22.9.2019)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית