בג"צ 388/84

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהגישו בעלי מספר חלקות קרקע בנתניה, הגב' יצחק וסעיד מורדי, המערערת על תוקפו של צו להפקעת אדמותיהם לטובת הרחבת מכון וינגייט לחינוך גופני וספורט. העותרים טענו כי צו ההפקעה נחתם על ידי שר אוצר שונה מזה שפרסם את ההודעה, דבר שהוביל לעיכוב של תשעה חודשים, וכי הדבר הופך את ההפקעה לחסרת תוקף. עוד טענו כי האיחור, יחד עם נסיבות נוספות, גרמו לירידת ערך הקרקע, וכי לא קיבלו הודעה מתאימה. בנוסף, הצביעו העותרים על טעויות עובדתיות בצו ההפקעה בנוגע להחזקה בחלק מהחלקות על ידי משרד הביטחון. בג"ץ קבע כי השינוי שחל בשר האוצר בין חתימת הצו לבין פרסומו אינו פוסל את ההפקעה, שכן לפרסום עצמו היה משקל משפטי. עוד קבע בית המשפט כי ניתן הסבר סביר לעיכוב, וכי תנודות השוק בשווי הקרקע אינן רלוונטיות לתוקפה של ההפקעה. באשר להיעדר הודעה, קבע בית המשפט כי העותרים יכולים לתבוע פיצויים בגין נזקים לפי פקודת הנזיקין. בית המשפט הכיר בטעויות העובדתיות שבצו אך סבר כי אין בהן די כדי לבטל את ההפקעה, מה גם שנקבע הצורך בקרקע. עם זאת, בית המשפט הציע לצדדים להגיע לפשרה, תוך הצעת הצעות לתיקונים ודרכי גישה, תוך ציון כי כל טעות תתוקן במהלך הליך קביעת הפיצוי. פסק הדין דחה את העתירה, ועודד את העותרים והמשיבים לשקול את הצעות הפשרה תוך הדגשת חשיבות הדיוק בצווי הפקעה. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, וצו הביניים שהקפיא את הליכי ההפקעה בוטל.