ע"פ 27179-04-11

תקציר

הערעור הוא על הכרעת הדין בה מצא המערער אשם בתקיפת אשתו ההרה ובאיומים על חמותו. באירוע הראשון שפך המערער מים על המיטה המשותפת, ניתק את החשמל, מנע מאשתו לצאת מהבית ותקף אותה בכך שתפס ודרך על רגלה. האירוע השני התרחש כשחזר הביתה עם אביו, איים על אשתו, החרים את מסמכיה האישיים ואיים על אמה בטלפון ומנע ממנה לראות את נכדיה. הרכב השופטים בראשות השופט צבי דותן מצא כי מעשיו של המערער אכן היוו תקיפה פיזית אך לא עלו כדי איום כהגדרתו בסעיף 192 לחוק העונשין, שכן האמירה שנאמרה נעדרה כוונה לממש איום כלשהו אלא הייתה חילופי דברים בין בני זוג במצב טעון. זאת ועוד, זיכו השופטים את המערער מהאישומים בשל אופייה הפעוט של העבירה הנותרת – תקיפת אשתו – שלא היוותה סכנה לחברה והייתה אירוע חד פעמי בתגובה למעשיה של אשתו. גם תסקיר המבחן תמך בעמדה זו, והצביע על עברו הנקי של המערער הן לפני האירוע והן לאחריו. לפיכך, הערעור התקבל, והמערער זוכה מכל האישומים בעילה של זוטות, כאשר השופטים מסכימים עם דעתו המנומקת של השופט דותן.