בע"מ 4986/17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לחופשה לצורך ערעור על פסק דין קודם הקשור לסכסוך רכושי בתוך משפחה. הבקשה, שביקשה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, נדחתה על ידי בית המשפט העליון. המחלוקת ארוכת השנים נסובה סביב פרשנותו של הסכם משנת 1978 בין אב לשתי נשותיו, בדבר זכויות הירושה בנכס הממוקם במושב ברקת. האב ואחת מנשותיו הצהירו על כוונתם שבנם, המשיב, יוכר כיורש בנכס, אך על כך ערערה המבקשת, האישה השנייה. הערכאה הנמוכה יותר פסקה לטובת המשיב, אישרה את תוקפו של ההסכם משנת 1978 והכירה בזכויותיו כבן היורש. בית המשפט המחוזי, בהחלטה חצויה, דחה את ערעורו של המבקש על פסק דין זה, והוביל את המבקשים לפנות לבית המשפט העליון. עם זאת, שופט בית המשפט העליון קבע כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים לערעור בערכאה שלישית, שכן היא אינה מעלה סוגיות בעלות חשיבות כללית מעבר לסכסוך המשפחתי הספציפי. יתר על כן, השופטת הסכימה עם החלטתה המנומקת היטב של דעת הרוב בבית המשפט המחוזי, אשר פירשה את אומד דעתם של הצדדים המעורבים על סמך הראיות הקיימות. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, מבלי שנדרשה אף לתגובת המשיב, והפסיקות הקודמות לטובת המשיב אושרו. פסק דין זה מחזק את העיקרון לפיו ערעורים מסוג זה יינתנו רק בנסיבות חריגות, והוא מדגיש את סופיות החלטתו של בית המשפט המחוזי בסכסוך משפחתי ממושך זה.