רע"פ 903/09

תקציר

המבקש, שהורשע בנהיגה בשכרות, ביקש רשות ערעור על גזר הדין וגזר הדין לבית המשפט המחוזי מרכז. הבקשה נובעת מאירוע שהתרחש ביום 11.3.2007, אז נמצא כי המבקש נהג בגילופין. בית המשפט לתעבורה ברמלה הרשיע את המבקש על סמך מספר ראיות, לרבות הודאתו של המבקש עצמו, עדויות משטרה בדבר נהיגתו הפזיזה ותוצאות בדיקת "ינשוף" שנערכה כשעה וחצי לאחר הנהיגה, בה נמצאה ריכוז גבוה של אלכוהול. בית המשפט גזר עליו שישה חודשי מאסר, קנס של 2,500 שקל או 250 ימי מאסר בפועל ופסילה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 30 חודשים. המבקש טען כי ההרשעה אינה מבוססת על ראיות מהימנות וביקש להקל בעונשו בשל נסיבות אישיות. הן בית המשפט המחוזי מרכז והן בית המשפט העליון דחו את הבקשה, ולא מצאו כל שאלה עקרונית או תשתית ראייתית המצדיקה דיון בגלגול שלישי. ההרשעה לא הייתה תלויה אך ורק בתוצאות בדיקת הינשוף אלא נתמכה בראיות אחרות, והיעדר תיעוד מפורט במבחן המאפיינים לא שלל את תוקפו. באשר לעונש, בתי המשפט לא מצאו חריגה מנורמות הענישה המקובלות והדגישו את חומרת עבירות הנהיגה בשכרות ואת עברו התעבורתי העשיר של המבקש, הכולל 22 הרשעות קודמות. נסיבותיו האישיות של המבקש לא נחשבו עילה מספקת להקלה נוספת בעונש. כתוצאה מכך, נדחתה בקשת רשות הערעור.