רע"א 2296/19

תקציר

בדיון ובהחלטת בית הדין נקבע כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור של טקומסה ברע"א 2296/19 בעניין החלטת הפיטורים. בית המשפט ציין את האחריות הייחודית בהליכים ייצוגיים, כאשר התובע המייצג ובא כוחו מייצגים קבוצה ללא אישור מפורש. מתעוררים חששות לגבי ניגודי עניינים פוטנציאליים בהסדרים, עם מנגנונים הקיימים במסגרת חוק התובענות הייצוגיות כדי להבטיח הסדרים הוגנים. על בית המשפט לבחון בשקידה את ההסדרים המבוססים על הגינות וסבירות כלפי האינטרסים של הקבוצה. טענתו של טקומסה כי על בית המשפט לבחון את הסדר הפשרה עם הגשתו ולא אישורו נדחתה, תוך הדגשת תפקידו של בית המשפט בהגנה על האינטרסים של חברי הקבוצה הייצוגית. יתר על כן, יש להעביר את השינויים בסמכות השיפוטית במהלך ההליכים כדי למנוע דעות קדומות נגד צדדים. ברע"א 3263/21 בעניין דנפוס, התייחס בית המשפט לתקלות פרוצדורליות כאשר רשם המשיך בהליכים כשופט מבלי להודיע לצדדים, נתן רשות ערעור אך בסופו של דבר דחה את הערעור. זאת ועוד, באשר לערעור על דחיית בקשת הביטול, בחן בית המשפט את אמות המידה לפי תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין הישנות לסמכות שיפוט על נתבעים זרים, ואישר כי דנפוס נחשב לצד ראוי בהתדיינות הקשורה לטענות לפעילות קרטל. הבקשה עמדה בתנאים הנדרשים כפי שאושרו בחוק, ואפשרה את המשך ההליכים נגד דנפוס בחו"ל. בעקבות זאת נדחו הערעורים, והוטלו הוצאות על טקומסה ודנפוס.