ת"א 42170-06-11

תקציר

פסק הדין דוחה את התביעה בנימוק שהנושא צריך להיות מטופל על ידי רשם האגודות השיתופיות. המבקש ביקש כי המשיבים יוכרו כחברים בקיבוץ, וככאלה יוקנו להם כל הזכויות והחובות הנלוות לחברות. לחילופין, ביקש המבקש פיצוי הולם בגין שכר. המבקש טען כי הנושא צריך להידון בפני הרשם, שכן יש לו את המומחיות לטפל בעניינים אלה. המשיבים, לעומת זאת, סברו כי סמכותו של הרשם מוגבלת וכי בית המשפט הוא המקום המתאים. לאחר עיון בחקיקה הרלוונטית, מגיע פסק הדין למסקנה כי סמכותו של בית המשפט בעניין זה אינה נשללת, אך גם אינה מוחלטת. יש טריבונל מקצועי – רשם האגודות השיתופיות – שבסמכותו לדון בנושא, והיה על המשיבים למצות את ההליכים העומדים לרשותם שם. על החלטת הרשם ניתן לערער גם לבית המשפט לעניינים מנהליים. לפיכך, פנייה ישירה לבית המשפט אינה ראויה, והתביעה נדחית, והעניין מותיר את העניין להכרעת הרשם. החלטה זו מבוססת על ההבנה כי במוקד התביעה עומדת ההכרה במעמד החברות של המשיבים.