תא"מ 20258-07-14

תקציר

התובע רכש שברולט אופטרה משומשת מהנתבעת, סוכנות רכב, בחודש אוגוסט 2013 תמורת 14,500 ₪, ומסר לכאורה לנתבעת את רכבו הישן קאיה בשווי של 4,000 ₪ כתשלום חלקי. כשבועיים לאחר הרכישה החל מנוע השברולט להיכבות תוך כדי נסיעה, תוך סיכון חיי משפחת התובע. התובע השקיע 4,000 ₪ בתיקונים, אך ללא הועיל, ובהמשך מכר את הרכב בהפסד תמורת 6,000 ₪. התובע תבע את הנתבע על סך 29,000 ₪ בבית המשפט לתביעות קטנות, בטענה כי הנתבע לא גילה פגם יסודי ברכב ופעל בחוסר תום לב. הנתבעת טענה כי התובעת לא ביצעה בדיקת נאותות ראויה וכי רכב הקאיה ניתן כדמי תיווך ולא כתשלום חלקי. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי הנתבעת אכן לא גילתה פגם חמור ברכב, דבר המהווה הפרה של חובת הזהירות והגילוי כלפי התובע. זאת, בין היתר, משום שהנתבעת לא סיפקה לתובע טופס גילוי כנדרש בחוק. בית המשפט קיבל את טענת התובע כי שילם 18,500 ₪ עבור מכונית השברולט (14,500 ₪ במזומן ומכונית הקאיה 4,000 ₪), ופסק לו פיצויים בסך 12,500 ₪, המהווים את ההפרש בין מחירי הרכישה והמכירה של הרכב. כמו כן פסק בית המשפט לתובע פיצויים לא ממוניים בסך 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה לו עקב האירוע, וכן 7,000 ₪ הוצאות משפט, מה שמביא את סך הפיצויים ל-24,500 ₪. הנתבע חויב לשלם סכום זה לתובע בתוך 30 יום.