ע"א 1228/99

תקציר

ערעור העירייה נדחה מאחר שלא הוכיחה ביצוע או עלות של עבודות כלשהן. החלטה זו נתמכת גם בכך שהעירייה לא נשאה בנטל ההוכחה. כמו כן, בית המשפט דוחה את טענת העירייה בדבר היעדר סמכות מהותית, ומדגיש כי אין להעלות טענות אלה לראשונה בשלב הערעור. הערעור שכנגד, לעומת זאת, מתקבל. היא בעלת תוקף פרוצדורלי שכן היא מקיימת זיקה מהותית לערעור העיקרי, המערער על החלטת בית משפט קמא בעניין אגרת חיבור המים. בהתחשב בפסיקתו הקודמת של בית המשפט העליון ובקביעה כי העירייה לא הניחה את הצינורות בעצמה, הערעור שכנגד הוא ראוי. כתוצאה מכך תתוקן החלטת בית משפט קמא, והעירייה תידרש להשיב לאליקים את מלוא הסכום בסך 721,431 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית. העירייה תישא גם בהוצאות אליקים בערר ובערעור שכנגד, בסך 30,000 ₪.