ע"מ 24444-02-19

תקציר

בית המשפט לא מצא כל טעות בהחלטות המשיב ביחס לשני ערעורים שהגיש המערער, ועל כן דחה את שני הערעורים. הערעור הראשון נגע לרישומו של המערער כ"עוסק" לפי חוק מע"מ. בית המשפט קבע, כי אין זה בסמכותו של בית המשפט או המשיב להעריך את תקפותן של תיאוריות מדעיות, וכי המערערת לא ניהלה כל פעילות עסקית במשך שנים רבות, למרות שהיה לה די זמן לעשות כן. לפיכך, הסכים בית המשפט עם החלטת המשיב לבטל את רישומו של המערער כעוסק. הערעור השני נגע לבקשת המערערת לנכות מס תשומות. בית המשפט ציין כי נטל ההוכחה מוטל על המערער להוכיח כי ניכוי התשומות היה מוצדק, אך המערער לא הציג כל ראיה התומכת בטענותיו. זאת ועוד, מאחר שהמערערת לא ביצעה עסקאות חייבות במס, לא ניתן היה להשתמש בתשומות בעסקה חייבת כנדרש בחוק. בית המשפט דן גם בהוצאות ספציפיות שהמערערת ביקשה לנכות, כגון הוצאות משפט והוצאות משק בית, ומצא כי המערערת לא סיפקה כל הצדקה לניכויים אלה. ככלל, בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת המשיב בעניין ניכוי מס התשומות הייתה נכונה ודחה גם ערעור זה. לבסוף, הורה בית המשפט למערער לשאת בהוצאות המשיב בסך כולל של 15,000 ₪, בשל הבקשות הרבות שלא צלחו שהגיש המערער, ולשונו הבוטה בכתבי הטענות. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, והמזכירות הונחה לשלוח את פסק הדין לשני הצדדים.