סע"ש 42094-05-18

תקציר

התובע, עובד תבע את מעסיקו בעילות תביעה שונות הנוגעות לתנאי העסקתו. הנתבע טען כי חלק מהתביעות התיישנו משום שהן התרחשו למעלה משבע שנים לפני הגשת התביעה. בית המשפט הסכים כי עילות התביעה שקדמו ל-20 במאי 2011 אכן התיישנו. התובע טען כי תלושי השכר שקיבל מהנתבעת היו פיקטיביים. עם זאת, בית הדין מצא כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו וקיבל את טענת הנתבעת כי תלושי השכר שיקפו נכונה את שכרה ושעות עבודתה של התובעת. בית הדין בחן גם את טענות התובע בנוגע לעבודה בשעות נוספות ומצא כי בחלק הארי של העסקתו, התובע קיבל שכר הולם עבור כל שעות עבודתו, לרבות שעות נוספות. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבע לא שילם כראוי לתובע עבור חלק משעות העבודה המפוצלות שעבד במהלך השבוע. בית הדין חישב את השכר שלא שולם והורה לנתבעת לשלם לתובע 34,118 ₪ עבור עבודה בשעות נוספות. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 2,578.88 ₪ בגין ניכויים שלא כדין משכרו, 10,034 ₪ בגין הפרשות לפנסיה, 33,888 ₪ בגין פיצויי פיטורים, 8,820.07 ₪ בגין הפרשות לפנסיה שנוכו משכרו של התובע שלא כדין ו-1,000 ₪ בגין פיצויים בגין הלנת שכר. סכומים אלה היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, נדרשה הנתבעת להמציא לתובע מכתב שחרור עבור הכספים ולשלם לו הוצאות משפט בסך 6,000 ₪. ההחלטה ניתנה בהיעדרם של שני הצדדים ותועבר אליהם בהמשך.