בג"צ 141/82

תקציר

מסקנת פסק הדין היא כי הוראות החוק המתקן, אשר שינו בדיעבד את הכללים, פגעו בציפיות הלגיטימיות המוגנות של העותרים והיוו פגיעה של ממש. משכך, נעתר בית המשפט לעתירה ומבטל את הצו המותנה. זאת, ביחס לתיקון לחוק מימון מפלגות, ששינה רטרואקטיבית את כללי הוצאות הבחירות. המשיבים מצווים להשיב לאוצר המדינה כל סכום חריג ולשלם לעותרים 30,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין. השופטים מסכימים כי הרטרואקטיביות של החוק המתקן, המיטיבה עם סיעות מסוימות, פוגעת בעקרון השוויון הקבוע בחוק היסוד, ולכן אינה תקפה. הם מדגישים כי עקרון השוויון הוא יסוד שיטת הבחירות, וכל חריגה ממנו חייבת להיות מעוגנת במפורש בחוק ומוצדקת לטובת הדמוקרטיה. במקרה זה, השינוי הרטרואקטיבי מעניק למעשה חנינה לסיעות שהפרו את חוקי מימון הבחירות, דבר הפוגע בשוויון הסיכויים בבחירות. השופטים מדגישים כי שוויון פורמלי הוא מושג בר קיימא ורצוי בדיני הבחירות, ופגיעתו מצדיקה את התערבותו של בית המשפט. מדובר בפסק דין משמעותי על עקרון השוויון ויישומו בדיני הבחירות בישראל, תוך הדגשת חשיבות הבהירות והפורמליות בהוראות חוקתיות.