ע"ע 39122-04-14

תקציר

בית הדין האזורי בתל אביב חייב את אוניברסיטת תל אביב לפצות עובדת לשעבר, מרצה בכירה, לאחר שמצאה פגם בהליך פיטוריה. האוניברסיטה ערערה על פסק הדין וביקשה עיכוב ביצוע פסק הדין עד לסיום הליך הערעור. הבקשה נענתה בחלקה. המרצה, שהועסקה באוניברסיטה מאז 1979, פוטרה בשנת 2008 לאחר שוועדת המינויים של האוניברסיטה החליטה שלא להאריך את חוזהה. בית הדין האזורי פסק לטובת המרצה ופסק לה פיצוי כספי בסך 247,140 שקל בגין הפגם בהליך הפיטורין, בתוספת 10,000 שקל שכר טרחת עורך דין. בית המשפט גם דן ודחה טענות שונות של המרצה, לרבות תביעות לפנסיה מוקדמת, פגיעה במוניטין ואובדן חודשי שבתון. שני הצדדים ערערו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. האוניברסיטה טענה כי אין כל ראיה להתנהלות פסולה כלשהי בהליך הפיטורים וכי ממילא ניתנה למרצה ארכה אפקטיבית. עוד טענו כי סכום הפיצוי מופרז. המרצה, לעומת זאת, סברה כי סיכוייה לזכות בערעור גבוהים וכי האוניברסיטה מנסה להסתיר מסמכים. ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע שקלה את סיכויי ההצלחה בערעור ואת מאזן הנוחות. בעוד שלערעור האוניברסיטה היה סיכוי להצליח, במיוחד בכל הנוגע לסכום הפיצוי, הנזקים היחסיים שנגרמו מאי מתן עיכוב ביצוע היו גבוהים יותר עבור המרצה. לפיכך, הבקשה נענתה באופן חלקי, וחייבה את האוניברסיטה להפקיד מחצית מסכום הפיצוי, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, לקופת בית המשפט או להעמיד ערבות בנקאית אוטונומית בתוך שלושה שבועות. השופט גם הורה לאוניברסיטה לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המרצה במלואו באופן מיידי.