בד"מ 12/12

תקציר

בית הדין למשמעת של עורכי הדין מצא את עו"ד אביבה רפ (הנאשמת) אשמה בשלוש עבירות נפרדות לפי סעיף 61(3) לחוק ישיבת עורכי דין, התשכ"א-1961, בעקבות תלונה של הוועדה המחוזית של לשכת עורכי הדין. האישומים נגעו להתנהלותה של ראפ בייצוג גב' כהן, ואי התייצבותה לעדות בתיק בו היו מעורבים מרשתה וגרושתו של הלקוח. ראשית, בית הדין דחה את טענתה של ראפ כי לא הייתה מודעת לנושיה האחרים של המתלוננת וכי היא סבורה שתביעות החוב המוגדלות לגיטימיות. נקבע כי ראפ הייתה שותפה לניסיון של מרשה, להבריח כספים מנושים אחרים באמצעים בלתי חוקיים, לרבות הכנת תצהיר בידיעת הנושים האחרים של הלקוח. שנית, נדחתה גם טענתה של ראפ כי אי הופעתה בבית המשפט נבעה מהיעדר זימון רשמי, ובית הדין קבע כי היא התחמקה מחובתה החוקית להעיד. לבסוף הורשעה רפ בכך שפעלה בניגוד לאינטרסים של הלקוחה שלה, גב' כהן, בכך שחתמה על תצהיר שסתר את גרסתה של כהן לאירועים וסייע למתלוננת. בית הדין החליט על התליית רישיונו של ראפ לעסוק בעריכת דין למשך שנתיים, החל מ-1 במאי 2015. החלטה זו התקבלה לאחר שלקחו בחשבון את נסיבותיה האישיות של ראפ, חומרת העבירות והשפעת מעשיה על מערכת המשפט. בקשתו של ראפ להפחתת הוצאות ומאסר על תנאי התקבלה. בית הדין סיים את דבריו בכך שעודד את ראפ לנצל את תקופת ההשעיה שלה כדי לחשוב על בחירותיה המקצועיות ולשקול דרך אחרת עם חזרתה למקצוע עריכת הדין. פסק הדין ניתן בנוכחות בא כוחה של ראפ והוקלט לתמלול, כאשר ראפ עצמה נעדרה לבקשתה.