ת"א 10596/08

תקציר

התובע, אליפור, קבלן משנה שביצע עבודות חשמל, תבע את הקבלן הראשי, לוסטיגמן, ואחרים לרבות המזמין והמפקח על הפרויקט, בתשלומים שונים הנובעים מפרויקט בנייה. התביעה כללה שישה מרכיבים כספיים עיקריים: יתרה מחשבון 19, תשלומים עבור עבודות שהוזמנו ישירות על ידי הקבלן הראשי, תשלום עבור עבודות נוספות, סכום שקוזז על ידי הקבלן הראשי לכאורה עקב איחור בהשלמת העבודה, תשלום בגין עליית מחירים ופיצוי בגין פגיעה במוניטין. השופט קיבל חלקית את התביעה נגד הקבלן הראשי, לוסטיגמן. השופטת פסקה לאליפור 177,974 שקל בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, בניכוי 87,596 שקל ששולמו לקבלן המשנה של אליפור סבילקו מטעמה. סכום זה ייצג את היתרה המגיעה עבור עבודות כלליות שבוצעו על פי החוזה. עוד פסק השופט לאליפור 84,411 שקל, בניכוי 10.5%, מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית מיום התביעה. סכום זה מהווה עבודה נוספת שאישר הפיקוח על הבנקים. השופט דחה את התביעה נגד הנציב והממונה, ולא מצא עילת תביעה נגדם. השופט דחה גם את רוב טענותיו האחרות של אליפור לתשלומים, ומצא אותן לא עקביות, לא נתמכות או לא מוכחות. באופן ספציפי, השופט דחה תביעות לתשלומים עבור עבודות שהוזמנו ישירות על ידי הקבלן הראשי, הפרשי עליית מחירים ופיצוי על פגיעה במוניטין, בין היתר. באשר להוצאות, הוטל על לוסטיגמן לשלם לאליפור 10,000 שקל הוצאות משפט ו-25,000 שקל שכר טרחת עורך דין, ואליפור חויב לשלם לנציב ולמפקח 25,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כל צד היה אמור לשלם את הסכומים שנגבו תוך 30 יום, או לעמוד בתשלומי ריבית.