ת"א 1926-06-22

תקציר

פסק הדין דן בזכותם של סטודנטים לערער על ציונים במוסדות אקדמיים ובהיקפה של זכות זו. על פי חוק זכויות התלמיד, סטודנט יכול לעיין בכל מחברת בחינה ולקבל עותק ממנה בעלות העותק. עם זאת, החוק אינו מעניק לתלמידים את הזכות לקבל עותק של הבחינה בפועל. ההבחנה בין הבחינה לבין מחברת הבחינה היא מכרעת, שכן היא מאפשרת לתלמידים בסיס ראוי לערעוריהם ומבטיחה שיוכלו לממש זכות זו ביעילות. למוסדות האקדמיים מוענק שיקול דעת רחב בניהול ענייניהם האקדמיים, לרבות בחינות, ושיקול דעת זה מכובד על ידי בתי המשפט. השופט מדגיש כי זכות הערעור היא חוזית באופייה ואינה משתרעת על שיקול דעת מקצועי הקשור לדירוג. המקרה הספציפי שלפנינו עוסק במבחן מקוון "בסגנון אמריקאי", שבו התובע רצה גישה להקלטת וידאו של המבחן שלו. בית המשפט קובע כי זכותו של התובע לעיין בבחינה ובמחברת הבחינה נשמרה, שכן הוא יכול היה לצפות בסרטון ולהשוות את תשובותיו לתשובותיו בגיליון התשובות. בית המשפט מציין כי המוסדות האקדמיים אינם גופים ציבוריים לחלוטין וקיבל את טענת המוסד כי חשיפת שאלות הבחינה בפועל תפגע ביכולתם ליצור מאגרי שאלות עתידיים לבחינות. לפיכך, החלטת המוסד שלא לאפשר העתקה של הבחינה עצמה היא סבירה ואינה פוגעת בזכויות התלמיד לפי חוק זכויות התלמיד. השופט מסכם כי ניתנה לתובע הזדמנות הוגנת להבין את הבסיס לציון שלו ולהגיש ערעור, ולכן יש לדחות את התביעה. התובע חויב בהוצאות עורכי הדין של שני הנתבעים, בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ.